התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל נ' ליהדות מתקדמת בע"מ

פסק דין

1.לפני בקשת התובעת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות. לטענת התובעת בישיבות המו"מ שהתנהלו, לא הצליחו הצדדים להגיע לכדי הסכמה בנוגע להוצאות המשפט. התובעת טוענת כי הנתבעת הגישה ביוזמתה כתב הגנה מטעמי זהירות בלבד (כך אף צוין בגוף כתב ההגנה) לפיכך, לטענתה התפתחה אי הבנה שהתובעת מבקשת לסיים עם מחיקת התובענה. מוסיפה התובעת, כי אין לחייבה בהוצאות גם משום שבחצרות המשיבה פועל אולם שמחות אשר אינו משלם דמי טיפול ארגוני. מוסיפה התובעת כי כתבי התביעה הוגשו על ידי ב"כ הקודמים של התובעת, ואילו ב"כ הנוכחיים המליצו על מחיקת התובענה, בין היתר לשם מניעת בזבוז זמנו של בית הדין, ולפני שלב הראיות. לפיכך, יש להיעתר לבקשה למחיקת התביעה בלא צו להוצאות.

2.מנגד טוענת הנתבעת כי יש לחייב את התובעת בתשלום הוצאות. מדובר בתביעה הנמשכת למעלה משנתיים והושקעו בא משאבים רבים, ובהם, שני כתבי הגנה, תצהיר גילוי מסמכים ושלושה דיונים. הנתבעת הגישה תצהיר מטעם מר פינטו, סגן נשיא האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, המפרט את שעות העבודה הרבות אשר נדרשו לצורך זה, ואשר עלותן, הגיעה לסך של כ-24,000 ₪.

3. פסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעת הערכאה השיפוטית שלפניה נדון העניין, אך הכלל הוא שבאין נסיבות מיוחדות המצדיקות לשלול מבעל דין שזכה את הוצאותיו, יהא אותו בעל דין זכאי לפסיקת הוצאות (ע"א 1894/90 פלאטו שרון נ' אסולין פ"ד מו (4) 822,ה829).

אופן ניהול הדיון על ידי בעלי הדין הוא אחד השיקולים שניתן להביא בחשבון בעת הטלת ההוצאות (ע"א 136/92 ביניש עדיאל נ דניה סיבוס חברה לבנין ,פ"ד מז (5) 114 131).

4.בענייננו מדובר בתביעה לתשלום דמי טיפול ארגוני. התובעת הינה עמותה רשומה המייצגת את בעלי אולמות שמחה וגני אירועים בישראל מתוקף הסכם קיבוצי וצו הרחבה בענף האולמות וגני האירועים. בכתב התביעה שהוגש נגד "בית שמואל" טענה התובעת כי במועדים הרלבנטיים לתביעה הפעיל "בית שמואל" אולם אירועים ושמחות. משכך עליו לשלם לתובעת דמי טיפול ארגוני.

5.הנתבעת, בשם בית שמואל, ביקשה למחוק את התובענה על הסף, מאחר שבית שמואל אינו ישות משפטית. על כן, אין יריבות בין התובעת לבינו. הנתבעת, האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, גם הגישה גם כתב הגנה "מטעמי זהירות" והבהירה כי אינה מפעילה את אולמות האירועים, ואינה מעסיקה עובדים. לפיכך, ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה אינם חלים עליה, והיא אינה חייבת בדמי טיפול ארגוני.

6.בעקבות בקשת הנתבעת, התיק הועבר מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, שאליו הוגשה התביעה, לבית דין אזורי זה, שלו נתונה הסמכות המקומית לדון בה. לאחר הליך גילוי מסמכים תוקן כתב התביעה, והנתבעת היא שנתבעה בו. הנתבעת נאלצה להגיש כתב הגנה נוסף, ותצהיר גילוי מסמכים. רק בעקבות דיון מוקדם נוסף שהתקיים ביום 2.5.13, ולנוכח טענת הנתבעת כי הינה מלכ"ר, הוגשה הבקשה למחיקת התביעה.

7.השתלשלות העניינים כפי שפורטה לעיל מצביעה על כך שהנתבעת נאלצה להתמודד במשך כשנתיים עם תביעה שאין לה כל בסיס, ונגרמו לה בשל כך הוצאות גבוהות. הנתבעת עמדה על המשך ניהול התביעה, למרות טענותיה של הנתבעת, וגרמה בכך לבזבוז זמן יקר, ולהוצאות ניכרות.

לפיכך, יש להיעתר לבקשתה ולחייב את התובעת בתשלום הוצאותיה של הנתבעת.

סוף דבר – התביעה נמחקת כמבוקש.

התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בסך של 4,500 ₪.

ניתן היום, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: